ערכת ויסות חוש הריח והטעם
ערכת ויסות חוש הריח והטעם היא ערכה בסיסית לעבוד עם קושי בויסות חושי של חוש הטעם והריח. הערכה כוללת שלושה אביזרים בקופסה.
ערכת ויסות חוש הריח והטעם כוללת:
חמש יחידות של מבחנות זכוכית לחשיפה מדורגת למגוון ריחות.
בקבוק פיפטה לחשיפה הדרגתית לטעם חמוץ כמו לימון.
מברשת אצבע לחשיפה לגירוי מותאם של חוש הטעם ולמגע בחלל הפה.
מדבקות לסימון לאטימת הראייה החזותית של חומרי ההרחה וקופסה לאחסון יעיל של בקבוקוני הזכוכית והפיפטה.
הטיפול ברגישות ריח וטעם היא פיתוח מודעות, חשיפה מגוונת, מבוקרת ועקבית למגוון ריחות. האביזרים שבערכה זו מיועדים לתרגול ולשיפור תפקוד בתחום זה. אביזרים נוספים לויסות חושי
איך משתמשים בערכת ויסות חוש הריח והטעם
המטרה היא חשיפה הדרגתית לריחות שיש אליהם רגישות גבוהה. אפשר להשתמש בשמנים אתרים או בחומרים מהטבע כמו לדוגמה: קליפות הדרים, קפה, בצל, מקל וניל, אבקת כביסה וכו. מומלץ, מספר פעמים ביום, לשאוף את הניחוח שבמבחנה או לטעום קלות את הטעם. עד לתחושת שיפור.
חוש הריח והטעם
מערכת חוש הריח היא הקדומה ביותר בין מערכות החישה, ובקרב בעלי החיים והיא מערכת בעלת חשיבות תקשורתית וקיומית ממדרגה ראשונה. מערכת זו מהווה מנגנון הישרדותי והיא משפיעה על ההחלטות והבחירות שלנו כבני אנוש. היכולת לזהות ריחות, במיוחד את אלה שמאיימים על הקיום, היא יכולת מולדת המשתכללת ומתעדנת עם השנים.
לריחות שונים המצויים בחללים שונים יש השפעה רבה על תפקוד האדם (התקרבות, התרחקות, קנייה, עוררות, רגיעה, מחלה ועוד). ריח שאינו נעים מפעיל את המערכת האוטונומית, ונוצרת תגובה לא רצונית, מהירה ביותר המשפיעה על התגובות הרגשיות וההתנהגותיות.
רגישות יתר של חוש הריח מתבטאת בתגובות כגון: בחילה, הקאה וכאב ראש. בנוסף לכך, מתוספות גם תגובות גופניות שונות כגון: התרחקות, סגירת האף, הסבת ראש, דחיה וכו׳.
חוש הריח והטעם קשורים אחד לשני. הרוב המוחלט של טעם המזון שאנו אוכלים נקבע ע”י חוש הריח. לכן, לרגישות חושית של חוש הריח או/ו הטעם עלולה להיות השפעה שלילית על הרכב המזון ו/או על שהייה במקומות בהם יש צורך לתפקד באופן שוטף (בי”ס, מקומות ציבוריים, מקום עבודה).
חוש הטעם תורם ליכולתם של בעלי חיים ובני אדם לשער את מידת התועלת שהגוף יכול להפיק מהמזון או את מידת הנזק שעלולה להיגרם מצריכתו. תמהיל הטעמים של המזון מעובד במוח ומעורר תחושה של עונג, סיפוק או גועל וסלידה.
קיימים ארבעה טעמים בסיסיים: מתוק, מלוח, חמוץ ומר. בנוסף, קיים טעם חדש יחסית ושמו ביפאנית “אומאמי” )טעם של עוד/טעים( והוא אופייני למאכלים עם טעם מורכב כמו בשר, אצות, קטשופ, סויה, גבינות מיושנות, עלי דפנה ועוד. כל אחד מהטעמים הבסיסיים נקלט בקולטני טעם המיוחדים לו, והמרוכזים באזורים שונים בלשון. הטעם המתוק ממוקם בחלק הקדמי, הטעם המלוח והחמוץ בחלק האמצעי והטעם המר ממוקם בחלק האחורי של הלשון.
רגישות יתר בחוש הטעם עלולה להתבטא בקשיים בתחום התזונה. חמיצות היא הטעם הדומיננטי לתגובת דחיה )לרוב לימון, עגבנייה וזיתים(. רגישות בחוש הטעם עלולה להשפיע על הפרעת אכילה, תת תזונה, פגיעה במטבוליזם, חוסר באבות מזון, מאבקים סביב התזונה, חוסר שקט ואי נוחות. ביטוי נוסף לרגישות יכול להתבטא בהעדפת מרקמי מזון חלקים על פני מחוספסים או מגורענים.
תת-רגישות חוש הטעם מתבטאת בקושי להגביל כמויות מזון ובתגובה לא מותאמת לחומרים מסוכנים )כגון: פירות בוסר, עלי הרדוף, חומרים רעילים וכו(.ילדים אלו אוכלים כמעט הכל וללא עכבות. בנוסף יכולה להיות העדפה לשילובי מאכלים מוזרים.
