לאבד את הראש משחק להבנת סיטואציות חברתיות

לאבד את הראש משחק להבנת סיטואציות חברתיות

לאבד את הראש משחק להבנת סיטואציות חברתיות הוא משחק רביעיות מהנה ומעשיר, שעוזר לילדים לתרגל ניבים משעשעים כגון: הקש ששבר את גב הגמל, נפל בין הכסאות, על ראש הגנב בוער הכובע ועוד.

המשחק מהנה, תורם לחינוך, לקהילה ולחברה. המשחק הוא פרי יצירתם ועבודתם של עובדים אוטיסטים ומהווה מקור הכנסה למועסקים אוטיסטים במרכז התעסוקה של בית  אקשטיין ברעננה.

זהו משחק רביעיות קבוצתי מגבש ומשעשע המורכב מ-44 קלפים המתארים ניבים וביטויים שאויירו באופן מקורי על ידי מועסקים אוטיסטים שגם נתנו את הרעיונות לאיורים.

אוטיזם וקושי בהבנת ניבים ודימויים

אוטיזם הנה הפרעה נוירו-התפתחותית רחבת היקף הנמשכת לאורך חיי הפרט והמאופיינת בליקויים במיומנויות תקשורת, ביצירת קשר חברתי הדדי ובקיומם של תחומי עניין מצומצמים, החוזרים על עצמם (APA, 2000). בשנים האחרונות, עיקר הלקות מיוחסת להפרעה קוגניטיבית ספציפית בתחום מיומנויות תקשורת ובמודעות למצבים מנטאליים של העצמי ושל האחרים (Baron-Cohen, Leslie, & Frith, 1985; Frith, 1989; Happé, 1993).

גרעין הקושי המופיע אצל פרטים המאובחנים עם אוטיזם מיוחס ללקויות בשפה ובתקשורת. מספר מחקרים מתמקדים באבני התפתחות השפה כקודמים להופעת סימפטומים של אוטיזם. ממצאי מחקרים מצביעים על תקשורת מחווה, הכרה א-וורבאלית והתנהגות חברתית מכוונת כדוגמת חיקוי והיכולת לקשב משותף (Joint Attention) כמנבאים להתפתחות שפתית (Tager-Flusberg, 1997). ממצאי מחקרים מהשנים האחרונות קושרים בין תהליכי עיבוד אינפורמציה ויכולת חשיבה מטפורית לקויה אצל פרטים המאובחנים בספקטרום האוטיסטי לפעילות האינטר-המיספרית במוח (Nikolaenco, 2004).

בספרות המחקרית מתוארות שלוש תיאוריות מרכזיות הקושרות בין אוטיזם לבין לקויות שפתיות-חברתיות (Baron-Cohen & Swettenham, 1997; Rajendran & Mitchell, 2007). קיימת ההנחה כי חלק מהאלמנטים המרכזיים באוטיזם נובעים מגרעון קוגניטיבי ראשוני (Rajendran & Mitchell, 2007). קושי בהבנה של שפה פיגורטיבית. ביטויים פיגורטיביים מעבירים משמעויות מורכבות באופן מעניין, תכליתי וצבעוני (Bromley, 1984). לפי Gibbs (1994) סוגי הביטויים השונים אשר נכללים בשפה פיגורטיבית הנם: מטפורות, ניבים, פתגמים, מטונימיות, היפרבולות, אירוניות וסוגי השאלה נוספים. נגזרות אלו של דימויים מייצרים סכמות יסודיות המאפשרות לאנשים להמשיג את הידע שלהם על העולם ואת חוויותיהם.

ממצאי מחקרים מצביעים על יכולת לקויה בהבנת שפה פיגורטיבית אצל ילדים המאובחנים כבעלי אוטיזם בהשוואה לנבדקים המאובחנים כבעלי התפתחות תקינה. מטרת המאמר הנוכחי הנה להציג סקירה קצרה של תיאוריות מרכזיות באוטיזם הקושרות בין הבנתם של תוצרי שפה פיגורטיבית (שפה ציורית) כגון: דימויים, מטפורות ואירוניה, לבין הבנתם של מצבים מנטאליים וחברתיים; ממצאי מחקרים ודוגמאות קליניות המתמקדים בהבדלים ביכולת הבנתם של תוצרי שפה פיגורטיבית אצל פרטים המאובחנים עם אוטיזם בהשוואה לפרטים המאובחנים עם התפתחות תקינה.

משחק נוסף להבנת סיטואציות חברתיות: מה קורה כאן?