אבלון משחק אסטרטגיה וחשיבה לוגית
אבלון משחק אסטרטגיה וחשיבה לוגית הוא משחק קופסה תחרותי, המפתח הבנה תלת מימדית, מאתגר את הזיכרון ואת היכולת הקוגניטיבית, והאסטרטגית. המשחק מכיל לוח משחק ייחודי ו- 28 גולות בשני צבעים (שחור ולבן בדרך כלל). המשחק מיועד לשני משתתפים בגילאי שבע ומעלה. אבלון משחק אסטרטגיה וחשיבה לוגית הוא משחק מרתק נוסף מבית פוקסמיינד.
מטרת המשחק היא להיות הראשון להדוף 6 מכדורי היריב אל מחוץ ללוח המשחק. יחס עודף של כלים מאפשר הדיפת יריב בעל יחס כלים נמוך. מותר להזיז גולה אחת, שתיים או 3 אך לא יותר.
איך משחקים באבלון משחק אסטרטגיה וחשיבה לוגית
מטרת המשחק היא להיות הראשון שיוצר רצף (שורה) בין כלי המשחק (שחור או לבן). שורה יכולה להיות אופקית, אנכית או באלכסון. לאחר שכל משתתף בחר צבע, יש לסדר את הכדורים על לוח המשחק כמתואר באיור 1:
בכל תור ניתן לבצע מהלך אחד בלבד מבין שתי האפשרויות הבאות: תנועה על לוח המשחק ו״סומיטו״ – הדיפת יריב.
תנועה במשחק אבאלון
כל כדור יכול לזוז מקום אחד בלבד וניתן להזיזו בכל אחד מששת הכיוונים האפשריים. בכל תור, ניתן להזיז כדור אחד, שניים או שלושה מקסימום, באופן הבא: ניתן להזיז כדור בודד למקום פנוי הצמוד אליו. או שניתן להזיז בבת אחת, כקבוצה ולאותו כיוון שניים או שלושה כדורים הצמודים זה לזה ונמצאים בשורה אחת, בתנאי שבסיום התנועה כל הכדורים ימצאו שוב בשורה אחת.
סומיטו (הדיפת יריב) במשחק אבאלון
ניתן להדוף את כדורי היריב רק כאשר השחקן ההודף נמצא במצב "סומיטו", כלומר יש לו יתרון מספרי על כדורי היריב. כאשר לשני השחקנים אותו מספר כדורים, לא מתקיים "סומיטו״.
סומיטו אפשרי בתנועה בתוך שורה (בטור, כדור אחר כדור) בלבד ובתנאי שקיים מקום פנוי אליו ניתן להדוף את כדורי היריב. קיימים רק שלושה מצבי ״סומיטו״ אפשריים: סומיטו של 2 כדורים נגד 1, סומיטו של 3 כדורים נגד 1 וסומיטו של 3 כדורים נגד 2.
מצבים בהם לא ניתן לבצע סומיטו:
שלושה כדורים מצבע אחד הנמצאים בשורה אחת מוגנים לחלוטין מסומיטו, אף במצב של יתרון מספרי של כדורי היריב. אם השחקן המתקיף בצבע השחור, ואין מקום פנוי אחרי הכדורים הלבנים, יש מרווח בין הכדורים השחורים ללבנים וכשהכדורים הלבנים אינם נמצאים באותה השורה של השחורים – לא ניתן לבצע סומיטו.
חשיבה לוגית
חשיבה לוגית עוסקת בתהליך הסקת המסקנות לעובדות וטענות נתונות, זו חשיבה הגיונית, מציאותית ומוסדרת, המניחה שכל טענה היא בהכרח אמיתית או שקרית, אך לא שניהם. זו היתה אחת מטענותיו המרכזיות של הפילוסוף היווני הנודע אריסטו, ועליה השתיתו פילוסופים רבים את טיעוניהם מאז ועד היום.
החשיבה הלוגית מנתחת טענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ומכאן להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה מתארת את אופני החשיבה שהם תקפים באופן אובייקטיבי כביכול ואת אופני ביטויהם.
