בשבילי החיים קלפים טיפוליים לעולם הפנימי
בשבילי החיים קלפים טיפוליים לעולם הפנימי מאפשרים התנסות חוויתית, מוגנת ולא פולשנית אל העולם הפנימי, כדי לתאר רגשות ומצבים שונים העוזרים למטופל להביע את עצמו.
השימוש בקלפים מאוירים כאמצעי טיפול, עוקף הגנות ומציג תכנים לא מודעים, אך לא מאיימים, משמשים כמעין דלת למעמקי הנפש. ערכת שבילי החיים קלפים טיפוליים מכילה 82 קלפים טיפוליים. קלפים טיפוליים נוספים
קלפים טיפוליים, בשונה ממשחקי קלפים אחרים, אינם מכילים כללים קבועים או מלל, אלא כוללים איורים שונים שנועדו לעורר רגשות חבויים ולהגיע למעמקי נפשו של המתבונן בהם ובכך לשמש כהבנה רגשית של עצמו.
תוכן האיור מהדהד במטופל ולכן הוא יבחר באיור מסוים שהוא חש שהוא מתוך עולמו הרגשי- בין במודע ובין בלא מודע. ההתבוננות המשותפת של המטופל והמטפל באיור, השיחה שבעקבות הקלף המאויר אותו בחר, מביאה את המטופל למודעות חדשה, הבנות חדשות ועוזרת לו לו לבטא את עצמו גם עם הוא מתקשה במילים.
ישנם אינספור דרכים בהם ניתן לעבוד עם קלפים טיפוליים, זוהי עבודה שיכולה להתקיים עבור אדם יחיד, עבור קבוצת אנשים, עבור זוג- כאשר תמיד מצטרף מטופל/מנחה.
איך משתמשים בשבילי החיים קלפים טיפוליים לעולם הפנימי
מטופל מרים מתוך חבילת קלפים טיפוליים, קלף אחד של תמונה ומתחיל לספר למטפל סיפור על מה שהוא רואה בקלף. לאחר מכן, הוא מצרף קלף נוסף לסיפור ולאחר מכן קלף נוסף. בסופו של דבר הוא מעניק שם לסיפור אותו סיפר באמצעות הקלפים. גם כאשר המטופל מוצא עצמו מתנגד לחלוטין לקשר שלו עם הסיפור שסיפר או עם התכנים שהעלה בנוגע לקלפים, בסופו של דבר כמעט בכל המקרים יימצא קשר כלשהו אל חייו האישיים. לפעמים במצבים כאלו בהם ישנן התנגדויות, יימצאו דווקא החיבורים העמוקים יותר אל המטופל, אשר לאחר מכן ניתן להמשיך בשיחה עליהם ולעבוד עליהם.
קצת על מפתחי בשבילי החיים קלפים טיפוליים לעולם הפנימי:
יגאל וטובית אוחיון, לקחו את ניסיונות החיים שלהם
ועיבדו אותם לקלפים טיפוליים. יגאל, האומן שמאחורי ציורי הקלפים, מצא באומנות מרפא למשברים שלו והשתמש בה כחבל הצלה להחלץ מהמקומות האפלים אליהם החיים לקחו אותו, וביחד עם אשתו טובית הפסיכותרפיסטית, הם סללו דרך מיוחדת המשולבת באומנות וטיפול נפשי באמצעותה הם יוכלו לגעת במעמקי נפשם של אנשים ולעזור להם. “כל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש,
שלא יצא אל הפועל, יש חובה על עבודת האמנות להוציאו.”
(הרב קוק, הקדמה לשיר השירים)
