המשחק והמראה המתבוננת – ללמוד לשחק שוב יחד

המשחק והמראה המתבוננת – ללמוד לשחק שוב יחד

הצעה לפעילות הפגתית חברתית, קהילתית, קבוצתית, משפחית וארגונית לאור המצב והמציאות המשתנה והמאתגרת.

הפוסט הבא נכתב לאחר שיחה ספונטנית עם אחד מלקוחות האתר שפנה עם בקשה לסיוע בבחירת משחקים מתאימים לערב חברתי מהנה. הקשבתי לו ולחזון שלו. שמעתי את ההבנה הרגשית והחברתית העמוקה שלו, את ״הקריאה מהמעמקים״ בימים אלו ליצירת אינטראקציה חברתית שיש בה משמעות.

הוא סיפר לי שהם קבוצה של 20 חברים, מבוגרים, שנפגשים אחת לחודש ועושים יחד כל מיני פעילויות העשרה חברתיות. בימים אלו, הוא מרגיש צורך לעודד את חברי הקבוצה לשוחח על רגשותיהם אבל לא כל כך ידע איך….

השיחה אותו ועל הנושא רגשה אותי עד כדי שהתיישבתי וכתבתי עבורו שביל לבנים… לבנה אחר לבנה למסע משותף ושמו: ללמוד לשחק שוב יחד.

עוד חשבתי… שיש עוד הרבה מכם שיוכלו להנות מהרעיונות וההצעות כאן…

הוראות בסיסיות לפעילות קבוצתית

1. חשוב שהמשחקים שנבחרו לפעילות מסוג זה יהיו משחקים קבועים ולא מתחלפים ובמיקום קבוע בחדר. תמיד. יש לזה חשיבות פסיכולוגית שקשה להסביר במילים… (הפסיכולוגים קוראים לזה סטינג) אפשר להוסיף משחקים חדשים נוספים עם הזמן.
2. חשוב שיהיו בחדר 4-6 שולחנות קטנים שעליהם משחקים, והם מלכדים את המשתתפים סביבם לקבוצה. לדעתי חשוב במפגשים כאלו גם אוכל. כזה שאנשים מכינים עבור חבריהם לקבוצה. מזינים אחד את השני…
3. בתחילת המפגש החברתי הקבוצה מתחלקת למשתתפים ולמראות צופות 2/3 משתתפים ו1/3 צופים (אפשר שאנשים יחליטו ויבחרו איזה תפקיד בא להם או לעשות פתקים ומה שיוצא אני מרוצה).
4. כל 2-3-4 אנשים/משתתפים לוקחים משחק, לפי בחירתם ויושבים באחת הפינות בחדר ומשחקים. על כל שני משתתפים יש צופה (צייד) שמתבונן. לא אומר מילה אלא רק כותב את מה שרואה (לדוגמא: מי דומיננטי ומי נסחף? מי מתחיל? איך בוחרים מי מתחיל? מי בחר את המשחק שמשחקים? למי הכי חשוב לנצח? מי מרמה?…. זה דומה לחיים????).
5. הכלל החשוב ביותר במשחק חברתי הוא סקרנות ומודעות על פני שיפוט וביקורת.
6. מומלץ להגביל כל סבב משחק לעד 30 דקות. גם אם אין נצחון… נגמר זה נגמר.
7. אחרי שנגמר הזמן של הסבב הראשון אוספים את המשחקים חזרה לפינה הקבועה והמראות הצופות שהסתכלו עכשיו מדברות ומספרות לכול הקבוצה מה הם ראו… משהו חדש שאפשר לגלות ולראות אחד על השני רק דרך משחק.
8. בסבב שני מי שהיה צופה הופך למשתתף. הקבוצות מתחלפות. המשחקים מתחלפים. בסוף הסבב שוב משוחחים יחד על מה חדש גילינו אחד על השני שלא ידענו קודם?? רק דרך התבוננות על האופן שבו אנשים משחקים.
9. מומלץ לפחות שלושה סבבים כאלו. כך שכל משתתף/ת התנסה בכל אחד מצידי המראה.
10. אחרי 2-4 מפגשים כאלו, ובהתאם למוכנות הקבוצה, אפשר לשחק את המשחק מעמקים. הקבוצה כולה.

ערכת משחקים מומלצת לפעילות לקבוצה של עד כ30 שתתפים:

1. משפטים מהלב (4-6 משתתפים).
2. זוללים (2-4 משתתפים).
3. ג׳נגל ספיד (3-6 משתתפים).
4. מילים מהלב (4-6 משתתפים).
5. רמיקוב (2-4 משתתפים).
6. מנקלה (2 משתתפים).
7. שש בש/דמקה/שחמט (2 משתתפים).
8. חפיסת קלפים רגילים (פוקר/מלחמה).
9. מעמקים (לקבוצה כולה)

דגשים והמלצות למנחה

1. לשחק ולהיות בקיא בעצמך במשחקים ובחוקים שלהם לפני שמתחילים את סדרת המפגשים. מבוגרים, בדיוק כמו ילדים, יתקילו או יתחמנו או יצטרכו תיווך.
2. המלצה חמה לחשוב מראש על תגמול למנצחים של הערב. משהו ממש ממש קטן ולבבי. אפילו קרמבו… כזה… פרסים מורידים הגנות ומוציאים החוצה את כל הציידים. זה תמיד משעשע.
3. חשוב ליצור מרחב שיש בו גבולות ברורים (=ביטחון)מחד ועם זאת גמיש דיו מאידך, וזאת כדי לשמור על המשחקיות וההנאה שבאה איתה. בלי גבולות וכללים שממש ברורים לכולם אין מרחב משחק!! אין משחק! גם בלי תחרות וגמול אין משחק…. המתח בין גבולות-תחרות-גמול, הוא המפתח המרכזי למשחק חברתי מהנה.

מחשבות וכיוונים רפלקטיביים בהנחייה הקבוצתית…

שייכות נרקמת דרך מכנה משותף. לאכול ולשחק יחד זה המכנה המשותף הכי ראשוני של בני אדם. לשחק זה להתאמן!! במקום בטוח ובלי לפחד באמת מכשלון. נו…זה רק משחק… ומתחת לכל המסכות שלנו, האמת היא שאדם תמיד משחק את מי שהוא באמת!!

אז מי אני כמשתתף במשחק? מי אני כמשחק?

אני תחרותי? לא אכפת לי לנצח בכל מחיר? איך אני כשאני מפסיד? וכשאני מנצח? אני נוטה לתת לאחרים לנצח כדי שירגישו טוב? מה כללי המשחק שמנחים אותי מבפנים?

איזה משחק אני הכי אוהב? איזה משחק אני לא מוכן לשחק??

ועכשיו….אחרי כל מה שקרה כאן… איך חוזרים לשחק יחד?

מה הכללים? מי מחליט? כללי המשחק השתנו או שנשארו אותם כללים?

אני משחק אותו דבר? כמו שאני משחק תמיד? או שעכשיו המשחק שלי השתנה?

ד״ר טל זכרין

 

לרכישת ערכת משחקים מומלצת להנחיית קבוצה – במחיר מבצע