כישורים חברתיים וקשיים חברתיים – מאמר

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים הם שני מושגים הלקוחים מעולם הפסיכולוגיה ההתפתחותית והחברתית. כישורים חברתיים תקינים ממלאים תפקיד מרכזי בחיים. ילדים מוכשרים חברתית, הם לרוב פופולריים ואהובים. לעומתם, ילדים אשר מתקשים מבחינה חברתית חווים לעתים תכופות דחייה מבני-גילם וקושי להסתגל. ילדים המתקשים עם כישורים חברתיים מוצאים את עצמם במעגל קסמים: בעקבות הקושי שיש להם ביצירת קשרים חברתיים, הם חווים דחייה – כתוצאה מכך, הם מתקשים להתנסות עם יצירת קשרים חברתיים וממשיכים לחוש בידוד חברתי אשר הולך ומתעצם. 

כבר מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים כיצד ליצור קשר עם אנשים אחרים. בגיל כמה שבועות הדבר מתחיל עם הצחוק הראשון של התינוק אל עבר אמו או אביו. הילד זוכה לתגובה חיובית על התנהגות זו ושב ועושה זאת פעם אחר פעם. וכך, לאט לאט, נוצרים הכישורים החברתיים הראשונים – הילד לומד ליצור קשר עם האנשים מסביבו. ההתפתחויות שהילד עובר בשנים שלפניו הן עצומות. כך הוא הדבר גם לגבי התפתחות הכישורים החברתיים.

בגיל 4-5 שנים רוב הילדים יודעים ליצור קשר תקין עם ילדים ומבוגרים בסביבתם. ובכל זאת, קיימת קבוצה של ילדים אשר חווה קשיים רבים עם הדבר. ייתכן שהדבר קורה משום שהילד גדל בסביבה בה, לדוגמא, נמצאים מעט ילדים אחרים והילד עוד לא רכש ניסיון במשחק המשותף עם ילדים. במקרה כזה הילד ידביק במהרה את הפער ויסגל לעצמו את הכישורים החשובים. אולם קיימת גם קבוצת ילדים אשר התנסו לא מעט במשחק ובקשר עם ילדים אחרים ובכל זאת מרגישים אבודים בנוכחותם. במקרים אלו אנו מדברים על קשיים חברתיים ולעתים אף על חרדה חברתית.

קשיים חברתיים

בגיל בית הספר היסודי יש לכארבעה עד שמונה אחוזים מהילדים קשיים חברתיים. כאשר אנו מתבוננים בקבוצת הילדים אשר מקבלת עזרה מקצועית, אנו למדים, כי בין 15%-20% מהם חווים קשיים חברתיים, בין אם בשילוב עם בעיות אחרות ובין אם לאו. חשוב מאוד להתייחס לבעיה זו ולטפל בה בגלל נטייתה לגדול ולא להיעלם, כפי שהיינו מקווים. לצד זאת, בעיות חברתיות מובילות לעתים קרובות לבעיות אחרות כגון, בעיות בתפקוד הלימודי בבית הספר. אנו רואים שבעיות חברתיות מובילות לתלות, לנסיגה ולתוקפנות. ניתן, פחות או יותר, לחלק ילדים עם בעיות חברתיות לשתי קבוצות.

הקבוצה הראשונה היא של ילדים מופנמים וסגורים. לילדים אלה אין או יש מעט מאוד קשר עם בני גילם. הם אינם בולטים בכיתה ולעתים תכופות בית הספר אינו רואה את בעייתם. והם נחווים לעתים קרובות כנוחים ו׳זורמים׳ בכיתה. הם אלה ביישנים, פסיביים ומתאימים את עצמם ביעילות לרצונם של אחרים. הם לא עומדים על שלהם וחווים קושי להביע כעס. אצל רבים מילדים אלה ניתן לראות חרדה חברתית – אצלם פחד הוא בד״כ הבסיס לבעיה החברתית. אגב, חרדה חברתית מופיעה גם אצל ילדים ללא בעיות בכישורים החברתיים. אצל קבוצת הילדים הזו נבחין כי יש להם חבר או שניים טובים. הם בדרך כלל מתקשים עם קבוצות של ילדים.

הקבוצה השנייה כן מנסה ליצור קשר, אולם עושה זאת באופן שגוי. ילדים אלה נראים כמבקשים לריב, מרבים לצעוק, להכות ולדחוף ילדים אחרים. ילדים אלה הופכים לא מעט לקרבנות של הצקה. בית הספר חווה בעייתיות בטיפול בילדים אלה. ילדם אלה אינם אהובים, מפגינים התפרצויות זעם ומתעלמים מזכויותיהם של אחרים.

אצל שתי הקבוצות ניתן לראות, כי לילדים קשה להעריך בצורה נאותה מה הסביבה מצפה מהם. יש להם מעט אמון ביכולות החברתיות שלהם (דבר, שבכל פעם שמצב חברתי נכשל או נתקע, מתחזק ומתקבע יותר ויותר) ופוחדים לעתים קרובות עד כדי הימנעות ממצבים חברתיים.

כיצד נוצרות בעיות בכישורים חברתיים וקשיים חברתיים?

מספר גורמים תורמים להתפתחות של בעיות חברתיות.

אנו רואים כי לעתים קרובות לאחד מההורים של הילד עם הקושי החברתי יש או היה בצעירותו קושי עם מצבים חברתיים. מצד אחד, ניתן לחשוב שלתורשה יש כאן תפקיד מסוים. מצד שני, אנו מבינים שהילד לא זוכה ללמוד את הכישורים החברתיים בצורה נכונה מהוריו. עם זאת, ילדים יכולים לפתח בעיות חברתיות גם בעקבות חוויה לא נעימה או טראומטית שהם חוו בתחום החברתי (הצקות, אלימות מצד ילדים אחרים וכו׳).

לעתים נוצרות הבעיות החברתיות בעקבות חשיבה מוטעית של הילד על עצמו ועל סביבתו. ילדים אלו חושבים לעתים תכופות: ״אף אחד הרי לא רוצה להיות חבר שלי, כולם חושבים שאני מוזר. כל מה שאני עושה הוא ממילא לא נכון״. בעקבות חשיבה מוטעית זו הילד מתחיל להימנע ממצבים חברתיים וכך לא מגיע להזדמנויות לרכישת כישורים חברתיים.

כיצד ניתן לקבוע כי קיימת בעיה?

על מנת לקבוע כי קיימת בעיה חברתית, אנחנו זקוקים לבדיקה יסודית. ננסה לערוך תצפית על התנהגות הילד באותם מצבים שהתנהגות חברתית מתבקשת ממנו (בדרך כלל בבית הספר). נקיים שיחה עם הילד, עם הוריו ועם מחנכת הכיתה בה הילד לומד. לעתים גם נבקש מההורים ומהמורה למלא שאלון. במקרים מסוימים נוכל גם לברר מהי דעתם של תלמידים אחרים באמצעות תיאור כללי של מי הם הילדים הנחמדים ביותר בכיתה ומי הכי פחות – כל זה יקרה באופן אנונימי, כמובן. באופן הזה נקבל תמונה יחסית מדויקת על האופן שבו הילד נחווה בכיתה.

בעזרת המידע שאספנו נוכל לקבוע האם אכן קיימת בעיה חברתית ובאיזה תחום כדאי וחשוב ללוות את הילד. רוב הילדים מפיקים תועלת מעזרה רגשית – הם לומדים לפחד פחות. ילדים אחרים יזדקקו ליותר עזרה בתחום הקוגניטיבי – לילדים אלה נעזור להבין ולצפות את ההתנהגות החברתית של ילדים אחרים. כך גם, נלמד אותם כי במצבים חברתיים קיימות מספר דרכים להתנהג. ילדים אחרים יזדקקו לליווי מוטורי דרך ללמדם כיצד לשחק עם אחרים בלי לדחוף או למשוך.

אילו סוגי טיפול קיימים לשיפור כישורים חברתיים וקשיים חברתיים?

ניתן לחלק את את אפשרויות הטיפול בקשיים חברתיים לארבע קבוצות:

לימוד התנהגות חברתית באמצעות תגמול על התנהגויות רצויות והכחדה של התנהגויות בלתי רצויות. נתחיל עם התנהגויות פשוטות, אולם עם הזמן נעלה את הדרישה לקבלת תגמול. שיטה זו יעילה בהגברת התנהגויות רצויות והפחתת התנהגויות בלתי רצויות. יחד עם זאת, שיטה זו אינה מתאימה לילד שזקוק ללמידה ולרכישה של התנהגויות חדשות. בנוסף, שיטה זו אינה יעילה במיוחד כאשר הילד מפוחד או חרד מאוד.

לימוד התנהגות חברתית באמצעות ׳מודלינג׳ (Modeling). הילד מתצפת קבוצת ילדים אשר מבחינה חברתית מתפקדת היטב, ולאחר מכן מביא את זה לשיחה עם המטפל. שיטה זו יעילה ביצירה של התנהגויות חדשות ולעתים תכופות משולבת עם השיטה הראשונה.

בשיטה הבאה נלמד את הילד התנהגות חברתית על-ידי ללמדו לזהות ולפרש בצורה נכונה קודים חברתיים מסביבתו. באופן הזה משתנה בצורה הדרגתית סגנון חשיבתו של הילד. אנו מציגים ומתארים לילד מצב חברתי. לאחר מכן פותחים בדיון בשאלות הבאות: מה קרה שם, כיצד אני יכול להגיב (יותר מאפשרות אחת), מהי דרך התגובה הטובה ביותר, מה יקרה לאחר התגובה, האם זו אכן הייתה התגובה הטובה ביותר?

על מנת לעשות שימוש יעיל בשיטה זו צריכה להיות לילד מוטיבציה לטיפול ורמה קוגניטיבית גבוהה יחסית. פה הילד לומד התנהגות חברתית באמצעות תרגול של כישורים חברתיים. בתרגול זה מיושמות 3 השיטות שתוארו למעלה בשילוב עם משחקי תפקידים ותרגילים מעשיים. שיטה זו מיושמת בדרך כלל במסגרת קבוצתית. מעבר למתואר כאן, העבודה בקבוצה מאפשרת התנסות חברתית חיובית ומעצימה את הביטחון העצמי.

לבעיות חברתיות יכולה להיות השפעה מכרעת על חיי הילד. על כן, חשוב ונכון לקחת ברצינות את הבעיות הללו ולטפל בהן, בעיקר משום שבעיות חברתיות עלולות גם לגרום לבעיות אחרות. מטרת כל צורות הטיפול שתוארו פה, היא שיפור ויצירת גדילה בכישורים החברתיים. את המטרה ננסה להשיג דרך ללמד ילדים מה עליהם לעשות, כיצד עליהם לעשות זאת ולהעניק להם את הביטחון העצמי להעז ולעשות זאת.

המאמר נכתב ע"י אורי מלמד, פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט ומנהל מרכז ׳כישורים׳ והועתק מאתר סלונה