משחקים שבלב משחקים טיפוליים, קלפים טיפוליים

משחקי קופסא כיצד תדעו אילו משחקים מתאימים לילד שלכם? לתחומי העניין שלו, לטווח הסבלנות והקשב שלו? מדור חדש בוחן את משחקי הקופסה שכולנו מכירים מההיבט החינוכי, רגשי, חברתי וכמובן החוויתי. והפעם: מה אנחנו יודעים על משחק הזיכרון? משחק הזכרון הוא הדוגמה הקלאסית למשחק בו השלם גדול בהרבה מסך חלקיו. במשחק הקלאסי פורסים בצורה אקראית מספר זוגות של קלפים עם ציורים זהים, כאשר הציור עצמו מוסתר (פונה כלפי מטה) ועל הילד לאתר כמה שיותר זוגות. המשחק הקלאסי מתאים מגיל שנתיים (מומלץ להתחיל עם לא יותר מ 3 זוגות, ולהעלות בהדרגה את הכמות בהתאם ליכולות ולחוויית ההצלחה של הילד) ועד גיל…… 99, כפי שכתוב על אריזת המשחק עצמו. אך מעבר לשימוש בזיכרון, המשחק הקלאסי גם מאפשר לנו ללמד את הילדים כישורים ומיומנויות חשובות: שליטה באימפולסיביות. למדו את הילד לא למהר ולחשוף קלף שהוא יודע בוודאות מה מצויר בו, אלא, קודם לחשוף קלף "חשוד", ורק אם החשדות היו נכונים (כלומר, הקלף הוא אכן בן הזוג האובד של הקלף אשר הוא יודע בוודאות מה מצויר בו) ,לחשוף את הקלף השני. במשך התהליך הזה, הילד גם לומד ליצור לעצמו סימנים (תומכי זיכרון) למיקום הקלף שנחשף בתהליך, כדי להשתמש בו יותר מאוחר. סדר וארגון כדי לתרגל סדר וארגון, חשוב שהקלפים יפרסו בצורה מסודרת ושיטתית ולא מפוזרת ואקראית. מומלץ לסדר את הקלפים במספר טורים שווה. בצורה זו נדגים לילדים את החשיבות הרבה של עבודה מסודרת. הדרך הטובה ביותר לחנך לסדר היא לתמלל את המהלכים שלנו.לדוגמה: "החלטתי לחשוף את הקלפים בצורה מאורגנת כדי לא להרים את אותו הקלף פעמיים (אני חכמה! אני לא רוצה לבזבז סתם תור…), – מהקלף התחתון לעליון החל מהטור הימני ביותר". תמכו בהסבר זה בהמחשה על הקלפים עצמם. שיטת משחק זה מצוינת לשליטה באימפולסיביות ומעניקה חשיבות גדולה לעבודה שיטתית ומאורגנת. חוויית ההצלחה במשחק לצד ההנאה, עוזרת להפנים וליישם את הערכים האלו גם בתחומים נוספים. חשיבות גדולה לעבודה שיטתית ומאורגנת. אימון קוגניטיבי/ שפתי תהליך התפתחות השפה מורכב ממספר שלבים. אחד השלבים החשובים ביותר מתרחש לאחר שהילדים כבר "רכשו" די הרבה מילים בשנות חייהם הראשונות, וכדי שיוכלו להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר על המילים להיות מונחות במקום מסודר ונגיש. דמיינו שאתם לאחר מסע קניות של מאות דברים חדשים (שווה ערך ל-300 מילים שילד בן 2-3 רכש) ובמקום לסדר אותם בארון/במקום, הם מונחים בצורה אקראית בכל מיני מקומות בבית. תארו לעצמכם שנפשכם חשקה ביום חמסין במיץ קר וצונן, ניגשתם למקרר, פתחתם אותו אך מצאתם שם … גרביים. זו אמנם דוגמה מצחיקה, אך כאשר הילד מנסה לבטא את עצמו ללא הצלחה, עלולה להיות מתסכלת מאוד ולגרור התנהגויות לא רצויות או תואמות מצב. משחק הזכרון הוא אמצעי נפלא לעשיית סדר באוצר המילים. שיוך מילים לקבוצות יביא לשליפה יעילה ונכונה של מילים. הניחו לפני הילד לפחות 4 קלפים שונים (בהתחלה כשהציור גלוי, ובהתאם להתקדמותו במשחק ניתן בהמשך גם להסתיר את הציור) ותתחילו לתת לו רמזים. לדוגמה: הנחתי לפני הילד את הקלפים הבאים : פיל, מכונית, ענבים וחולצה. ואני אומרת : "אני שייך לקבוצת כלי התחבורה". על הילד לבחור בקלף המתאים, "מכונית". ואז ניתן לבקש מהילד להגיד שמות של פריטים נוספים מאותה קבוצה, לדוגמה : אוטובוס, רכבת, מטוס. ככל שהילד מתקדם ניתן לבחור קלפים מאתגרים יותר: לדוגמה : מטוס, רכבת, אניה, פרפר. הרמז : "אני שייך לקבוצת כלי התחבורה". בשלב זה הילדים יכולים רק לשלול את הפרפר, אך עדיין אין להם מספיק מידע לגבי התשובה ולכן הם צריכים לבקש רמז נוסף. רמז שני : אני שייך לקבוצת כלי התחבורה היבשתיים. על הילד להגיד "רכבת". גם במקרה הזה ניתן לבקש מהילד למנות פריטים נוספים השייכים לאותה קבוצה. לדוגמה : מונית, אוטובוס ומכונית. משחק הזיכרון, לגילאי 2-99, מיומנויות עיקריות: זיכרון, סדר וארגון, שיום ושליפה. "נכתב ע"י ענת מנשה מפתחת שיטת הוראה ייחודית לאסטרטגיות למידה והעשרת ילדים מחוננים, מטפלת בלקויות למידה וזיכרון, מטפלת רגשית בילדים ומדריכת הורים."

ללמוד אנגלית באמצעות משחקים ללמוד שפה זרה זה תמיד קשה ומורכב. אחת הבעיות האופייניות למשימה זו היא הנכונות להשקיע פרקי זמן ארוכים לתרגום קבוע ויומיומי. בנוסף, גם כאשר יש נכונות, זמן ונחישות לתרגל מדי יום ביומו, למוח שלנו יש נטייה להתרגל להליכי למידה חוזרים ולהפסיק ל"רשום אותם לדיסק הקשיח" באותה היעילות. במילים אחרות, גם אם אתם מנסים ללמוד כל יום רשימה של 20 מילים חדשות, אם תעשו זאת בצורה דומה בכל פעם, תגלו שפחות ופחות מילים נשארות בזיכרון שלכם ביום למחרת. כיצד מתמודדים עם המונוטוניות של לימודי אנגלית? ילדים מתחילים ללמוד אנגלית הרבה יותר מוקדם כיום מפעם, לפעמים כבר מהגן, ולעיתים כל התהליך הזה נמאס עליהם כבר בשנים הראשונות בבית הספר. ומורים, מחנכים, חונכים סייעות והורים מודאגים מתחילים לחשוב ברצינות על הדרכים האפשריות לשיפור התהליך הלימודי עבור הילדים. כך, משחקים ללימוד אנגלית הם כלי המאפשר לילדים ללמוד בכיף ולצפות בקוצר רוח לפעם הבאה שבה אפשר ללמוד-לשחק. משחקים ללימוד אנגלית מאפשרים לנצל כל רגע העומד לרשות הילד הלומד והמבוגר האחראי המסייע לו על מנת לשפר את הביצועים, הנחלת הרגלים לימודיים חיוביים והחדרת מוטיבציה להשגת התוצאות הטובות ביותר. מלבד השאיפות הלימודיות, ניתן להשיג מטרה חשובה נוספת – ליצור בקרב הילד את האסוציאציה שלימודים זה כיף, ושהיכרות עם מילים חדשות דרך משחק זה גם לימוד. הנחלה של רעיונות אלה תעזור מאוד לשמור על הצימאון לידע לכל אורך החיים, וגם יעניק כלים חשובים ללימוד עצמי גם בשלבים המאוחרים יותר בחיי הילד. ההבנה של עקרונות אלה מביאה שיטות משחק שונות ידועות כעזר מעולה ויעיל מאוד ללימוד אנגלית. עובדה זו נכונה עבור ילדים ומבוגרים כאחד. המשחק מגרה מספר אזורים שונים במוח, יוצר תחושת חווייתיות שמצדה "זורקת" אנדרופינים ומפעילה את הורמון הסרוטונין שמזרזים ומשפרים את מהירות העבודה של המוח. בנוסף, המשחק יוצר כל הזמן תנאים שונים, שגורמים למוח להתאמץ יותר – וכל דבר שדורש יותר מאמץ, מיושם בצורה טובה יותר. כך שזה לא רק מהנה יותר - זה גם הרבה יותר מועיל מבחינה חינוכית. כיצד לשחק? אנשי חינוך רבים עדיין חוששים להפוך את תהליכי הלימוד להנאה, ובעוד שמדובר בדרך לחזק ולהעשיר את הלימודים ולא תחליף מלא, עדיין ניתן לומר שתמיד אפשר לנצל את האפשרויות שנותן המערך הזה ולעשות זאת כמה שיותר ולעיתים קרובות. מומלץ לשחק עם הילד ב"גובה העיניים", כאילו שניכם באותה שכבת גיל והמשחק מרתק עבור שני השחקנים. באופן אידיאלי, כדאי ששני ילדים ישחקו, קודם בהשגחה וסיוע של איש חינוך, ולאחר מכן גם לבד. שילוב של ההיבט החברתי בתהליך הלמידה והמשחק תשפר את הביצועים עוד יותר. במידה ואין חבר ללימודים, ניתן לשחק גם במסגרת המשפחתית בבית (פעמים רבות גם ההורים יכולים לנצל את ההזדמנות ולרענן את האנגלית שלהם). משחקים באנגלית מ"משחקים שבלב" "משחקים שבלב" מייצרים את השילוב העוצמתי ביותר בין אלמנט חינוכי, לאלמנט חברתי ואישי-נפשי. משחקי הקלפים המיועדים ללימודי אנגלית ברמה שונה כוללים משחק רביעיות סוחף ותקליטור לחיזוק החומר הנלמד ולסיוע בזמן המשחקים. "משחקים שבלב" הוקמו במטרה לפתח ולפק משחקים שעוזרים לכל תחומי החיים, תוך שמירה על מצב רוח מרומם וחיובי ותרומה אינסופית לעולמו הפנימי של הילד. הקלפים מורכבים, מעוצבים ונבחרים בהתאם לעקרונות אלה, כך שההורים ואנשי החינוך יכולים לנשום לרווחה מספר דקות וליהנות ממצב ייחודי זה, שבו הילדים עסוקים במשחק כובש ומעניין וגם מעשירים את אוצר המילים שלהם באנגלית. ניתן להשיג מטרות אלה תוך כדי המשחק בין ילדים, בין ילד להורה, או חבר בצוות החינוכי. כדי להתרשם משלל המשחקים ללימוד אנגלית לחצו על הקטגוריה לבתי ספר.

ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי - מאמר ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי הוא מאמר שנכתב ע״י טל זכרין, מפתחת ״משחקים בלב״, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית-MSW. מאמר זה הוא חלק מעבודת המאסטר של לימודי התואר השני. ויסות רגשי, כלומר היכולת לווסת רגשות קיימת בלב החוויה האנושית והיא מושפעת מגורמים גנטיים וביולוגיים (Beauregard, Levesque & Bourgouin, 2001), מתפקוד חברתי וקוגניטיבי (Schore, 2003, 2005) ומדפוס ההתקשרות בין התינוק-וההורה (דמסיו, 1998; שלג, 2012). המושג ויסות רגשי (Emotion regulation) מתייחס לתהליכים ואסטרטגיות שבאמצעותם האדם מזהה ומבין את רגשותיו (Gross, 1998), מנהל את העיתוי שלהם, את עוצמתם, את אופן חוויתם ואת הבעתם (Gross & Thompshon, 2007). בדומה לכך, ברדלי (2003) רואה את מנגנון הויסות הרגשי כביטוי של יכולת הפרט לעכב התנהגויות בלתי מתאימות שקשורות להצפה רגשית. תהליך זה כולל את היכולת להתארגן לפעולה מכוונת, את היכולת להרגעה עצמית ואת היכולת למקד את תשומת הלב בתכנים חשובים, למרות עוצמת החוויה הרגשית (Bradley, 2003). בספרות קיימת הבחנה בין שני תהליכים של הויסות הרגשי: ויסות רגשי המתמקד בשלבים הראשוניים של הופעת הרגש (antecedent-focused emotionregulation), המהווה שינוי או ויסות של הרגש הראשוני המתעורר, על ידי שינוי ההערכה הקוגנטיבית שלו לסיטואציה. וויסות רגשי ממוקד-תגובה (response-focused emotion regulation), המתייחס לויסות ההתנהגות, לאחר שהרגש כבר נחווה, וזאת על ידי דיכוי, הסתרה או הגברה של התגובה הרגשית (Grandey, 2000). באתר משחקים שבלב תוכלו למצוא עושר של כלים ומשחקים לטיפול רגשי. מקורות ביבליוגרפיים דמסיו, א. (1998). השגיאה של דקארט- רגשות , היגיון והמוח האנושי. ישראל: הוצאת כנרת. שלג, צ. (2012). השפעת סגנונות ההתמודדות על דלדול אגו ועל רמת ביצוע במטלה קשבית (עבודת תזה שלא פורסמה). האוניברסיטה העברית, ירושלים, ישראל. Beauregard, M., Levesque, J., & Bourgouin, P. (2001). Neural correlates of conscious self-regulation of emotion. The Journal of Neuroscience.‏ Bradley, S. J. (2003). Affect regulation and the development of psychopathology, New York, NY:  Guilford Press.‏ Grandey, A. A. (2000). Emotional regulation in the workplace: A new way to conceptualize emotional labor. Journal of occupational health psychology, 5, 95.‏ Gross, J. J. (1998). The emerging field of emotion regulation: An integrative review. Review of general psychology, 2, 271. Gross, J. J., & John, O. P. (2003). Individual differences in two emotion regulation processes: implications for affect, relationships, and well-being. Journal of personality and social psychology, 85, 348.‏ Gross, J.J., & Thompson, R.A. (2007). Emotion regulation: conceptual foundations. In J.J. Gross (Eds.), Handbook of Emotion Regulation.  New York: Guilford Press. Schore, A. N. (2003). Affect dysregulation and disorders of the self. NY: Norton & Company. Schore, A. N. (2005). Back to basics attachment, affect regulation, and the developing right brain: Linking developmental neuroscience to pediatrics. Pediatrics in Review, 26.‏ Van der Kolk, B. A. (1996). The complexity of adaptation to trauma: Self-regulation, stimulus discrimination, and characterological development. New York, US: Guilford Press.