משחקים שבלב משחקים טיפוליים, קלפים טיפוליים

משחקי קופסא כיצד תדעו אילו משחקים מתאימים לילד שלכם? לתחומי העניין שלו, לטווח הסבלנות והקשב שלו? מדור חדש בוחן את משחקי הקופסה שכולנו מכירים מההיבט החינוכי, רגשי, חברתי וכמובן החוויתי. והפעם: מה אנחנו יודעים על משחק הזיכרון? משחק הזכרון הוא הדוגמה הקלאסית למשחק בו השלם גדול בהרבה מסך חלקיו. במשחק הקלאסי פורסים בצורה אקראית מספר זוגות של קלפים עם ציורים זהים, כאשר הציור עצמו מוסתר (פונה כלפי מטה) ועל הילד לאתר כמה שיותר זוגות. המשחק הקלאסי מתאים מגיל שנתיים (מומלץ להתחיל עם לא יותר מ 3 זוגות, ולהעלות בהדרגה את הכמות בהתאם ליכולות ולחוויית ההצלחה של הילד) ועד גיל…… 99, כפי שכתוב על אריזת המשחק עצמו. אך מעבר לשימוש בזיכרון, המשחק הקלאסי גם מאפשר לנו ללמד את הילדים כישורים ומיומנויות חשובות: שליטה באימפולסיביות. למדו את הילד לא למהר ולחשוף קלף שהוא יודע בוודאות מה מצויר בו, אלא, קודם לחשוף קלף "חשוד", ורק אם החשדות היו נכונים (כלומר, הקלף הוא אכן בן הזוג האובד של הקלף אשר הוא יודע בוודאות מה מצויר בו) ,לחשוף את הקלף השני. במשך התהליך הזה, הילד גם לומד ליצור לעצמו סימנים (תומכי זיכרון) למיקום הקלף שנחשף בתהליך, כדי להשתמש בו יותר מאוחר. סדר וארגון כדי לתרגל סדר וארגון, חשוב שהקלפים יפרסו בצורה מסודרת ושיטתית ולא מפוזרת ואקראית. מומלץ לסדר את הקלפים במספר טורים שווה. בצורה זו נדגים לילדים את החשיבות הרבה של עבודה מסודרת. הדרך הטובה ביותר לחנך לסדר היא לתמלל את המהלכים שלנו.לדוגמה: "החלטתי לחשוף את הקלפים בצורה מאורגנת כדי לא להרים את אותו הקלף פעמיים (אני חכמה! אני לא רוצה לבזבז סתם תור…), – מהקלף התחתון לעליון החל מהטור הימני ביותר". תמכו בהסבר זה בהמחשה על הקלפים עצמם. שיטת משחק זה מצוינת לשליטה באימפולסיביות ומעניקה חשיבות גדולה לעבודה שיטתית ומאורגנת. חוויית ההצלחה במשחק לצד ההנאה, עוזרת להפנים וליישם את הערכים האלו גם בתחומים נוספים. חשיבות גדולה לעבודה שיטתית ומאורגנת. אימון קוגניטיבי/ שפתי תהליך התפתחות השפה מורכב ממספר שלבים. אחד השלבים החשובים ביותר מתרחש לאחר שהילדים כבר "רכשו" די הרבה מילים בשנות חייהם הראשונות, וכדי שיוכלו להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר על המילים להיות מונחות במקום מסודר ונגיש. דמיינו שאתם לאחר מסע קניות של מאות דברים חדשים (שווה ערך ל-300 מילים שילד בן 2-3 רכש) ובמקום לסדר אותם בארון/במקום, הם מונחים בצורה אקראית בכל מיני מקומות בבית. תארו לעצמכם שנפשכם חשקה ביום חמסין במיץ קר וצונן, ניגשתם למקרר, פתחתם אותו אך מצאתם שם … גרביים. זו אמנם דוגמה מצחיקה, אך כאשר הילד מנסה לבטא את עצמו ללא הצלחה, עלולה להיות מתסכלת מאוד ולגרור התנהגויות לא רצויות או תואמות מצב. משחק הזכרון הוא אמצעי נפלא לעשיית סדר באוצר המילים. שיוך מילים לקבוצות יביא לשליפה יעילה ונכונה של מילים. הניחו לפני הילד לפחות 4 קלפים שונים (בהתחלה כשהציור גלוי, ובהתאם להתקדמותו במשחק ניתן בהמשך גם להסתיר את הציור) ותתחילו לתת לו רמזים. לדוגמה: הנחתי לפני הילד את הקלפים הבאים : פיל, מכונית, ענבים וחולצה. ואני אומרת : "אני שייך לקבוצת כלי התחבורה". על הילד לבחור בקלף המתאים, "מכונית". ואז ניתן לבקש מהילד להגיד שמות של פריטים נוספים מאותה קבוצה, לדוגמה : אוטובוס, רכבת, מטוס. ככל שהילד מתקדם ניתן לבחור קלפים מאתגרים יותר: לדוגמה : מטוס, רכבת, אניה, פרפר. הרמז : "אני שייך לקבוצת כלי התחבורה". בשלב זה הילדים יכולים רק לשלול את הפרפר, אך עדיין אין להם מספיק מידע לגבי התשובה ולכן הם צריכים לבקש רמז נוסף. רמז שני : אני שייך לקבוצת כלי התחבורה היבשתיים. על הילד להגיד "רכבת". גם במקרה הזה ניתן לבקש מהילד למנות פריטים נוספים השייכים לאותה קבוצה. לדוגמה : מונית, אוטובוס ומכונית. משחק הזיכרון, לגילאי 2-99, מיומנויות עיקריות: זיכרון, סדר וארגון, שיום ושליפה. "נכתב ע"י ענת מנשה מפתחת שיטת הוראה ייחודית לאסטרטגיות למידה והעשרת ילדים מחוננים, מטפלת בלקויות למידה וזיכרון, מטפלת רגשית בילדים ומדריכת הורים."

חשיבות תרגילי הנשימה חשיבות תרגילי הנשימה נעוצה בכך שהנשימה היא ההזנה הבסיסית ביותר שלנו, יותר ממים ומזון ובכל זאת אנשים לא משקיעים בה אפילו חלק קטן ממה שמושקע באלו. אנו נושמים כל הזמן במודע או שלא במודע. כאשר הנשימה נעשית שלא במודע ובצירוף עם בעיות גופניות נוספות מתפתחים דפוסי נשימה בעייתיים שמשפיעים בסופו של דבר לרעה על איכות החיים והבריאות שלנו. יש דברים שהם כל כך טבעיים ופשוטים שלא נשים אליהם לב רק עד שיופיעו בעיות רציניות. תרגילי נשימה יכולים לעזור למגוון בעיות פיזיות ומנטאליות כמו: התמודדות עם חרדה, בעיות נשימה ואסטמה, מגרנות, מצבי רוח, בעיות ריכוז ומיקוד ועוד. התבוננות בנשימה מאפשרת הזדמנות להעמקת תשומת לב, חיבור לעצמי, שימוש בכוחות ריפוי טבעיים של הגוף, התמודדות עם לחצים והתמקדות, כולם כלים חשובים והכרחיים לאיזון ובריאות בעולמנו המורכב. בעולם היוגה הנשימה היא כלי מרכזי ועיקרי לשיפור הבריאות, הרבה בגלל הקשר של הנשימה למערכת העצבית והמנטלית שלנו, תרגילי נשימה ביוגה נקראים פראנימה – שניתן לתרגם גם כוויסות או שימוש נכון באנרגיית החיים שלנו. מספר דפוסי נשימה בעייתיים אשר חוזרים אצל אנשים רבים: קושי בנשיפה (הוצאת אוויר) – רוב חולי האסתמה מתקשים בנשיפה. כתוצאה מכך שאוויר לא יוצא בנשיפה פחות אויר חדש ועשיר בחמצן יכול להיכנס לריאות בשאיפה (הכנסת אוויר). אחזקות נשימה – עצירות נשימה לא מודעות אשר עלולות להגביר לחץ ולהקשות על הנשימה. נשימה דרך הפה – בנשימה דרך הפה אנו לרוב נושמים מהר יותר ומאבדים את היתרון של נשימה דרך האף: התאמת הטמפרטורה והלחות של האוויר, סינון האוויר ושליטה בקצב הנשימה. נשימת חזה עליונה בלבד – נשימה זה נעזרת רק בחלקיה העליונים של הריאות מבלי להשתמש בשריר הנשימה המרכזי – הסרעפת. נשימה כזו עלולה לגרום ולהיגרם ע"י מצבי לחץ והינה שטחית ומהירה יחסית. חשוב לומר כי בעיות הנשימה עלולות להיווצר או להחריף גם בשל יציבה לא נכונה, חולשה בשרירי הנשימה ושרירים תומכים, מחסור בפעילות גופנית, אורח חיים לא בריא ובעיקר חוסר מודעות. מספר תרגילי נשימה בסיסיים אותם אפשר להתחיל לנסות בבית מודעות לנשימה – הצעד הראשון הוא לפתח תשומת לב לדפוסי הנשימה שלנו. תנוחת הגוף הקלה ביותר להתבונן בנשימה היא Shavasana (תנוחת ההרפיה בשכיבה על הגב) כך שהגוף נתמך ע"י הקרקע. אנו מתחילים להתבונן בנשימה שלנו, בתנודות שלה ובזרימה הטבעית שלה. זאת כדי לפתח סקרנות וכדי ללמוד יותר על הנשימה שלנו, איפה היא מתרחשת בגוף, איזה חלק מהנשימה קל או מהיר יותר עבורנו. נשימה בטנית – תרגיל זה חשוב במיוחד למי שנושם רק עם בית החזה העליון. ננשום כך שבשאיפה הבטן מתמלאת ובנשיפה הבטן מתרוקנת חזרה מטה לכיוון הגב. ניתן למקם את הידיים על הבטן או הצלעות התחתונות על מנת להעצים את התחושה. נשימה זו נחשבת מרגיעה מומלץ לתרגל אותה לפני השינה. נשימה בקצב של יחס 1:1 – אפשר לבצע תרגיל זה גם בישיבה וגם בשכיבה. בהתאם לאורך השאיפה הנוח עבורנו. נתאים את אורך הנשיפה כך שהן באותו האורך. חשיבות תרגילי הנשימה משמעותית במיוחד למי שעוסק בפעילות גופנית כלשהי, עוזר מאוד להשתמש בזמן הזה להתבוננות בנשימה, ומאחר ונשימה היא דבר כה פשוט ואישי אפשר להתחיל בתשומת לב לכמה רגעים לאורך היום, בבוקר, לפני השינה או כשאנחנו עסוקים בעניינים שלנו. [product_category category="משחקים למורים ליוגה"]

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים כישורים חברתיים וקשיים חברתיים הם שני מושגים הלקוחים מעולם הפסיכולוגיה ההתפתחותית והחברתית. כישורים חברתיים תקינים ממלאים תפקיד מרכזי בחיים. ילדים מוכשרים חברתית, הם לרוב פופולריים ואהובים. לעומתם, ילדים אשר מתקשים מבחינה חברתית חווים לעתים תכופות דחייה מבני-גילם וקושי להסתגל. ילדים המתקשים עם כישורים חברתיים מוצאים את עצמם במעגל קסמים: בעקבות הקושי שיש להם ביצירת קשרים חברתיים, הם חווים דחייה – כתוצאה מכך, הם מתקשים להתנסות עם יצירת קשרים חברתיים וממשיכים לחוש בידוד חברתי אשר הולך ומתעצם.  כבר מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים כיצד ליצור קשר עם אנשים אחרים. בגיל כמה שבועות הדבר מתחיל עם הצחוק הראשון של התינוק אל עבר אמו או אביו. הילד זוכה לתגובה חיובית על התנהגות זו ושב ועושה זאת פעם אחר פעם. וכך, לאט לאט, נוצרים הכישורים החברתיים הראשונים – הילד לומד ליצור קשר עם האנשים מסביבו. ההתפתחויות שהילד עובר בשנים שלפניו הן עצומות. כך הוא הדבר גם לגבי התפתחות הכישורים החברתיים. בגיל 4-5 שנים רוב הילדים יודעים ליצור קשר תקין עם ילדים ומבוגרים בסביבתם. ובכל זאת, קיימת קבוצה של ילדים אשר חווה קשיים רבים עם הדבר. ייתכן שהדבר קורה משום שהילד גדל בסביבה בה, לדוגמא, נמצאים מעט ילדים אחרים והילד עוד לא רכש ניסיון במשחק המשותף עם ילדים. במקרה כזה הילד ידביק במהרה את הפער ויסגל לעצמו את הכישורים החשובים. אולם קיימת גם קבוצת ילדים אשר התנסו לא מעט במשחק ובקשר עם ילדים אחרים ובכל זאת מרגישים אבודים בנוכחותם. במקרים אלו אנו מדברים על קשיים חברתיים ולעתים אף על חרדה חברתית. קשיים חברתיים בגיל בית הספר היסודי יש לכארבעה עד שמונה אחוזים מהילדים קשיים חברתיים. כאשר אנו מתבוננים בקבוצת הילדים אשר מקבלת עזרה מקצועית, אנו למדים, כי בין 15%-20% מהם חווים קשיים חברתיים, בין אם בשילוב עם בעיות אחרות ובין אם לאו. חשוב מאוד להתייחס לבעיה זו ולטפל בה בגלל נטייתה לגדול ולא להיעלם, כפי שהיינו מקווים. לצד זאת, בעיות חברתיות מובילות לעתים קרובות לבעיות אחרות כגון, בעיות בתפקוד הלימודי בבית הספר. אנו רואים שבעיות חברתיות מובילות לתלות, לנסיגה ולתוקפנות. ניתן, פחות או יותר, לחלק ילדים עם בעיות חברתיות לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה היא של ילדים מופנמים וסגורים. לילדים אלה אין או יש מעט מאוד קשר עם בני גילם. הם אינם בולטים בכיתה ולעתים תכופות בית הספר אינו רואה את בעייתם. והם נחווים לעתים קרובות כנוחים ו׳זורמים׳ בכיתה. הם אלה ביישנים, פסיביים ומתאימים את עצמם ביעילות לרצונם של אחרים. הם לא עומדים על שלהם וחווים קושי להביע כעס. אצל רבים מילדים אלה ניתן לראות חרדה חברתית – אצלם פחד הוא בד״כ הבסיס לבעיה החברתית. אגב, חרדה חברתית מופיעה גם אצל ילדים ללא בעיות בכישורים החברתיים. אצל קבוצת הילדים הזו נבחין כי יש להם חבר או שניים טובים. הם בדרך כלל מתקשים עם קבוצות של ילדים. הקבוצה השנייה כן מנסה ליצור קשר, אולם עושה זאת באופן שגוי. ילדים אלה נראים כמבקשים לריב, מרבים לצעוק, להכות ולדחוף ילדים אחרים. ילדים אלה הופכים לא מעט לקרבנות של הצקה. בית הספר חווה בעייתיות בטיפול בילדים אלה. ילדם אלה אינם אהובים, מפגינים התפרצויות זעם ומתעלמים מזכויותיהם של אחרים. אצל שתי הקבוצות ניתן לראות, כי לילדים קשה להעריך בצורה נאותה מה הסביבה מצפה מהם. יש להם מעט אמון ביכולות החברתיות שלהם (דבר, שבכל פעם שמצב חברתי נכשל או נתקע, מתחזק ומתקבע יותר ויותר) ופוחדים לעתים קרובות עד כדי הימנעות ממצבים חברתיים. כיצד נוצרות בעיות בכישורים חברתיים וקשיים חברתיים? מספר גורמים תורמים להתפתחות של בעיות חברתיות. אנו רואים כי לעתים קרובות לאחד מההורים של הילד עם הקושי החברתי יש או היה בצעירותו קושי עם מצבים חברתיים. מצד אחד, ניתן לחשוב שלתורשה יש כאן תפקיד מסוים. מצד שני, אנו מבינים שהילד לא זוכה ללמוד את הכישורים החברתיים בצורה נכונה מהוריו. עם זאת, ילדים יכולים לפתח בעיות חברתיות גם בעקבות חוויה לא נעימה או טראומטית שהם חוו בתחום החברתי (הצקות, אלימות מצד ילדים אחרים וכו׳). לעתים נוצרות הבעיות החברתיות בעקבות חשיבה מוטעית של הילד על עצמו ועל סביבתו. ילדים אלו חושבים לעתים תכופות: ״אף אחד הרי לא רוצה להיות חבר שלי, כולם חושבים שאני מוזר. כל מה שאני עושה הוא ממילא לא נכון״. בעקבות חשיבה מוטעית זו הילד מתחיל להימנע ממצבים חברתיים וכך לא מגיע להזדמנויות לרכישת כישורים חברתיים. כיצד ניתן לקבוע כי קיימת בעיה? על מנת לקבוע כי קיימת בעיה חברתית, אנחנו זקוקים לבדיקה יסודית. ננסה לערוך תצפית על התנהגות הילד באותם מצבים שהתנהגות חברתית מתבקשת ממנו (בדרך כלל בבית הספר). נקיים שיחה עם הילד, עם הוריו ועם מחנכת הכיתה בה הילד לומד. לעתים גם נבקש מההורים ומהמורה למלא שאלון. במקרים מסוימים נוכל גם לברר מהי דעתם של תלמידים אחרים באמצעות תיאור כללי של מי הם הילדים הנחמדים ביותר בכיתה ומי הכי פחות – כל זה יקרה באופן אנונימי, כמובן. באופן הזה נקבל תמונה יחסית מדויקת על האופן שבו הילד נחווה בכיתה. בעזרת המידע שאספנו נוכל לקבוע האם אכן קיימת בעיה חברתית ובאיזה תחום כדאי וחשוב ללוות את הילד. רוב הילדים מפיקים תועלת מעזרה רגשית – הם לומדים לפחד פחות. ילדים אחרים יזדקקו ליותר עזרה בתחום הקוגניטיבי – לילדים אלה נעזור להבין ולצפות את ההתנהגות החברתית של ילדים אחרים. כך גם, נלמד אותם כי במצבים חברתיים קיימות מספר דרכים להתנהג. ילדים אחרים יזדקקו לליווי מוטורי דרך ללמדם כיצד לשחק עם אחרים בלי לדחוף או למשוך. אילו סוגי טיפול קיימים לשיפור כישורים חברתיים וקשיים חברתיים? ניתן לחלק את את אפשרויות הטיפול בקשיים חברתיים לארבע קבוצות: לימוד התנהגות חברתית באמצעות תגמול על התנהגויות רצויות והכחדה של התנהגויות בלתי רצויות. נתחיל עם התנהגויות פשוטות, אולם עם הזמן נעלה את הדרישה לקבלת תגמול. שיטה זו יעילה בהגברת התנהגויות רצויות והפחתת התנהגויות בלתי רצויות. יחד עם זאת, שיטה זו אינה מתאימה לילד שזקוק ללמידה ולרכישה של התנהגויות חדשות. בנוסף, שיטה זו אינה יעילה במיוחד כאשר הילד מפוחד או חרד מאוד. לימוד התנהגות חברתית באמצעות ׳מודלינג׳ (Modeling). הילד מתצפת קבוצת ילדים אשר מבחינה חברתית מתפקדת היטב, ולאחר מכן מביא את זה לשיחה עם המטפל. שיטה זו יעילה ביצירה של התנהגויות חדשות ולעתים תכופות משולבת עם השיטה הראשונה. בשיטה הבאה נלמד את הילד התנהגות חברתית על-ידי ללמדו לזהות ולפרש בצורה נכונה קודים חברתיים מסביבתו. באופן הזה משתנה בצורה הדרגתית סגנון חשיבתו של הילד. אנו מציגים ומתארים לילד מצב חברתי. לאחר מכן פותחים בדיון בשאלות הבאות: מה קרה שם, כיצד אני יכול להגיב (יותר מאפשרות אחת), מהי דרך התגובה הטובה ביותר, מה יקרה לאחר התגובה, האם זו אכן הייתה התגובה הטובה ביותר? על מנת לעשות שימוש יעיל בשיטה זו צריכה להיות לילד מוטיבציה לטיפול ורמה קוגניטיבית גבוהה יחסית. פה הילד לומד התנהגות חברתית באמצעות תרגול של כישורים חברתיים. בתרגול זה מיושמות 3 השיטות שתוארו למעלה בשילוב עם משחקי תפקידים ותרגילים מעשיים. שיטה זו מיושמת בדרך כלל במסגרת קבוצתית. מעבר למתואר כאן, העבודה בקבוצה מאפשרת התנסות חברתית חיובית ומעצימה את הביטחון העצמי. לבעיות חברתיות יכולה להיות השפעה מכרעת על חיי הילד. על כן, חשוב ונכון לקחת ברצינות את הבעיות הללו ולטפל בהן, בעיקר משום שבעיות חברתיות עלולות גם לגרום לבעיות אחרות. מטרת כל צורות הטיפול שתוארו פה, היא שיפור ויצירת גדילה בכישורים החברתיים. את המטרה ננסה להשיג דרך ללמד ילדים מה עליהם לעשות, כיצד עליהם לעשות זאת ולהעניק להם את הביטחון העצמי להעז ולעשות זאת. המאמר נכתב ע"י אורי מלמד, פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט ומנהל מרכז ׳כישורים׳ והועתק מאתר סלונה [product id="121"]